בכל גוף חי (בעלי-חיים ובני אדם), ובכל הצומח יש שפע של אנזימים.
ללא אנזימים אין חיים. ללא פעילות של אנזימים גוף חי אינו יכול להתקיים וכך גם לגבי צמחים.
בגוף האדם אפשר לחלק בקצרה את פעילות האנזימים לשלושה חלקים:
אנזימי עיכול - פרוטאז (שאחראי לעיכול חלבון), עמילז (עיכול פחמימות), ליפז (עיכול שומנים) ועוד רבים אחרים.
אנזימים מטבוליים - אינסוף סוגים שונים של אנזימים שתפקידם לדאוג לכל תהליכי החיים בגוף. הם פעילים בכל תא ותא בגוף, והם דואגים לכל התהליכים בגוף- ביניהם לניקוי (הפרשה), התחדשות תאים, והזנה.
ואנזימים שמקורם במזון - הקיימים במזון טבעי וטרי בלבד (המקור העשיר ביותר לאנזימים במזון אלו הנבטים הצעירים). מזון שאינו עבר תהליך חימום או עיבוד ממושך שגרם להרס האנזימים שבו.
אכילת מזון חי חוסכת מהגוף מלהשקיע אנרגיה מיותרת בייצור אנזימי עיכול רבים לעיכול המזון.
מזון חי- מכיל שפע גדול של אנזימים פעילים החוסכים מהגוף את השקעת האנרגיה בייצור אנזימי עיכול, ובאופן טבעי הגוף מנתב את אותה אנרגיה לתהליכים מטבוליים החיוניים לתפקוד תקין של הגוף.
כשהגוף מפנה את מרבית אנרגיית החיים שבו (האנזימים) לייצור אנזימי עיכול- הוא תמיד נמצא במחסור של אנרגיית חיים (אנזימים מטבוליים) שתפקידם לדאוג לפעילות תקינה בכל מערכות הגוף. כשמצב זה נמשך לאורך זמן, מערכות שונות בגוף נשחקות, ותהליכים טבעיים בגוף כמו: התחדשות תאים, הפרשת רעלים ובניית רקמות אינם מתבצעים- מתפתחות מחלות ומתחילים להופיע סימנים רבים לחוסר איזון במערכות שונות בגוף.
כל תהליכי הניקוי, ההתחדשות והריפוי בגוף תלויים באופן ישיר בפעילות האנזימים המטבוליים בגוף. אני מאמין וכך גם רבים אחרים ברפואה הטבעית, שלגוף יש את היכולת המופלאה להתגבר על כל מחלה ולהשיב את האיזון במערכות הגוף- כל עוד יש לו את התנאים הנכונים.
יש אינספור תרופות ומזונות פלא שמייחסים להם סגולות מרפא שונות. אך כל אלו אינם שווים דבר ללא פעילות אנזימטית בגוף.
הדרך המופלאה, הפשוטה ביותר, והטבעית כל כך- לעודד בגוף תהליכים טבעיים של ריפוי והתחדשות- טמונה בצריכת מזון חי וטבעי (עשיר באנזימים מטבעו).
אכילת מזון חי חוסכת מהגוף אנרגיית חיים (עיכול) רבה, ובנוסף לכך- תורמת אנזימים רבים ומגוונים המצויים במזון חי בלבד.
אנשי רפואה שונים והדיאטות שהם מציעים מייחסים את החשיבות העליונה פעם אחר פעם בעיקר לחומרי המזון, ולכמות הנצרכת מהם. הם מודדים את איכות המזון אך ורק על-פי הרכב אבות המזון ותכולת הויטמינים והמינרלים השונים. יש לכל אלו חשיבות רבה כמובן, אך היא צרה מדי ואיננה רואה את המצב בשלמותו. (המדד הוא כמותי בלבד- ואין התייחסות לאיכות המזון).
הגורם העיקרי שתורם להתפתחות מחלות ולפגיעה במערכת החיסונית ידוע כבר זמן רב. הוא המחסור התזונתי.
את אותו גורם ניתן ל"מכור" ולשווק בדרכים רבות במגוון גדול של מוצרים ותכשירי בריאות. לדוגמא: אומגה 3, ויטמין C ואחרים, סידן ומינרלים נוספים..
כמובן שאין להמעיט בחשיבות אותו גורם, שאכן יש לו חשיבות רבה בשמירה על איזון בגוף. כל מחסור תזונתי, אפילו הדל ביותר בחומרי מזון חיוניים, גורם לחוסר איזון בגוף.
אנו חשופים באופן מתמשך במדורי הבריאות השונים להמלצות של מרפאים הממליצים על מוצרי בריאות עשירים בויטמין מסוים או במרכיבי "על" נוספים. אנשים רבים פועלים על-פי ההנחיות השונות- וברוב המקרים לא חל שיפור כלשהו במצבם- ובמקרים אחרים הנזק עולה על התועלת.
יש לזכור שבמזון שלם וטבעי ישנם מיליוני מרכיבים שהמדע עוד לא מודע לקיומם ! לכל המרכיבים הללו יש חשיבות בספיגה ובהטמעה של אותם מרכיבים בגוף. קיימת אינטראקציה ויחסי גומלין בין כלל חומרי המזון. ספיגתם והטמעתם בגוף תלויה באופן ישיר בהימצאותם של מרכיבים אחרים והאינטראקציה הכימית ביניהם. (מסיבה זו- צריכת מרכיב תזונתי אחד בלבד (ויטמין, אומגה 3 ואחרים), בנפרד משאר חומרי המזון אינו יעיל ברוב המקרים).
גורם נוסף שתורם למצבי חולי בגוף- הוא מחסור באנזימים. אותו מורכב יותר לשווק ולמכור לעומת הגורם הקודם לו- המחסור התזונתי.
יש הרבה דברים במשותף לשני הגורמים הללו, אך מחשיבות האנזימים בוחרים להתעלם. אין בהם פוטנציאל שיווקי כמו הגורם הראשון, והמודעות אליהם כמעט ואינה קיימת. בלתי-אפשרי לייצר בתהליך כימי אנזימים חיוניים המכילים את אנרגיית החיים בשלמותה הקיימת במזון צמחי. (בדומה לייצור תוספי מזון כמו ויטמינים ומינרלים- גם תהליך הייצור שלהם אינו מסוגל לחקות את התהליך בצומח)
ללא האנזימים המתאימים, הגוף אינו מסוגל לספוג את המרכיבים שחיוניים לו, וגם כשצורכים אותם דרך המזון (או באמצעות תוספים שונים) הגוף אינו מסוגל להשתמש בהם לצרכיו.
המחסור המשותף שקיים בשני סוגי המחסורים שתיארתי (כמה מפתיע) - הוא המחסור בחיים !
בכל סוג של מזון חי (מזון שלם) יש הרכב ויחס הייחודי לו, בתכולת האנזימים ומרכיבי המזון השונים.
בתהליכי החימום והעיבוד- נהרסים כלל האנזימים במזון- ורוב מרכיבי התזונה החיוניים שבו !
מסיבה זו כל מזון שאין בו אנזימים- הוא מזון חסר חיים שאין בו חיוניות והביטוי לכך הוא בערכו התזונתי הנמוך באופן משמעותי בהשוואה למזון חי.
המצב שתיארתי הכולל: מחסור באנזימים ובמרכיבים תזונתיים, מהווה קרקע פורייה להתפתחות מחלות רבות, החל מהקלות ביותר ועד לסוגי סרטן שונים.
כמובן שיש השפעה רבה למצב המנטאלי של האדם, למידת הפעילות הגופנית, למידת זיהום האוויר ועוד למגוון רחב של מצבים. אך כמו אצל בעלי-חיים שאצלם רמת הסטרס היא רבה, והם אינם סובלים ממחלות באופן תדיר- כך גם בגוף-האדם ששומרים בו על איזון ומזינים אותו בחומרי מזון חיוניים ובשפע של אנזימים- אין בגורמים החיצוניים בלבד לגרום להתפתחות מצבי חולי.
ללא אנזימים אין חיים. ללא פעילות של אנזימים גוף חי אינו יכול להתקיים וכך גם לגבי צמחים.
בגוף האדם אפשר לחלק בקצרה את פעילות האנזימים לשלושה חלקים:
אנזימי עיכול - פרוטאז (שאחראי לעיכול חלבון), עמילז (עיכול פחמימות), ליפז (עיכול שומנים) ועוד רבים אחרים.
אנזימים מטבוליים - אינסוף סוגים שונים של אנזימים שתפקידם לדאוג לכל תהליכי החיים בגוף. הם פעילים בכל תא ותא בגוף, והם דואגים לכל התהליכים בגוף- ביניהם לניקוי (הפרשה), התחדשות תאים, והזנה.
ואנזימים שמקורם במזון - הקיימים במזון טבעי וטרי בלבד (המקור העשיר ביותר לאנזימים במזון אלו הנבטים הצעירים). מזון שאינו עבר תהליך חימום או עיבוד ממושך שגרם להרס האנזימים שבו.
אכילת מזון חי חוסכת מהגוף מלהשקיע אנרגיה מיותרת בייצור אנזימי עיכול רבים לעיכול המזון.
מזון חי- מכיל שפע גדול של אנזימים פעילים החוסכים מהגוף את השקעת האנרגיה בייצור אנזימי עיכול, ובאופן טבעי הגוף מנתב את אותה אנרגיה לתהליכים מטבוליים החיוניים לתפקוד תקין של הגוף.
כשהגוף מפנה את מרבית אנרגיית החיים שבו (האנזימים) לייצור אנזימי עיכול- הוא תמיד נמצא במחסור של אנרגיית חיים (אנזימים מטבוליים) שתפקידם לדאוג לפעילות תקינה בכל מערכות הגוף. כשמצב זה נמשך לאורך זמן, מערכות שונות בגוף נשחקות, ותהליכים טבעיים בגוף כמו: התחדשות תאים, הפרשת רעלים ובניית רקמות אינם מתבצעים- מתפתחות מחלות ומתחילים להופיע סימנים רבים לחוסר איזון במערכות שונות בגוף.
כל תהליכי הניקוי, ההתחדשות והריפוי בגוף תלויים באופן ישיר בפעילות האנזימים המטבוליים בגוף. אני מאמין וכך גם רבים אחרים ברפואה הטבעית, שלגוף יש את היכולת המופלאה להתגבר על כל מחלה ולהשיב את האיזון במערכות הגוף- כל עוד יש לו את התנאים הנכונים.
יש אינספור תרופות ומזונות פלא שמייחסים להם סגולות מרפא שונות. אך כל אלו אינם שווים דבר ללא פעילות אנזימטית בגוף.
הדרך המופלאה, הפשוטה ביותר, והטבעית כל כך- לעודד בגוף תהליכים טבעיים של ריפוי והתחדשות- טמונה בצריכת מזון חי וטבעי (עשיר באנזימים מטבעו).
אכילת מזון חי חוסכת מהגוף אנרגיית חיים (עיכול) רבה, ובנוסף לכך- תורמת אנזימים רבים ומגוונים המצויים במזון חי בלבד.
אנשי רפואה שונים והדיאטות שהם מציעים מייחסים את החשיבות העליונה פעם אחר פעם בעיקר לחומרי המזון, ולכמות הנצרכת מהם. הם מודדים את איכות המזון אך ורק על-פי הרכב אבות המזון ותכולת הויטמינים והמינרלים השונים. יש לכל אלו חשיבות רבה כמובן, אך היא צרה מדי ואיננה רואה את המצב בשלמותו. (המדד הוא כמותי בלבד- ואין התייחסות לאיכות המזון).
הגורם העיקרי שתורם להתפתחות מחלות ולפגיעה במערכת החיסונית ידוע כבר זמן רב. הוא המחסור התזונתי.
את אותו גורם ניתן ל"מכור" ולשווק בדרכים רבות במגוון גדול של מוצרים ותכשירי בריאות. לדוגמא: אומגה 3, ויטמין C ואחרים, סידן ומינרלים נוספים..
כמובן שאין להמעיט בחשיבות אותו גורם, שאכן יש לו חשיבות רבה בשמירה על איזון בגוף. כל מחסור תזונתי, אפילו הדל ביותר בחומרי מזון חיוניים, גורם לחוסר איזון בגוף.
אנו חשופים באופן מתמשך במדורי הבריאות השונים להמלצות של מרפאים הממליצים על מוצרי בריאות עשירים בויטמין מסוים או במרכיבי "על" נוספים. אנשים רבים פועלים על-פי ההנחיות השונות- וברוב המקרים לא חל שיפור כלשהו במצבם- ובמקרים אחרים הנזק עולה על התועלת.
יש לזכור שבמזון שלם וטבעי ישנם מיליוני מרכיבים שהמדע עוד לא מודע לקיומם ! לכל המרכיבים הללו יש חשיבות בספיגה ובהטמעה של אותם מרכיבים בגוף. קיימת אינטראקציה ויחסי גומלין בין כלל חומרי המזון. ספיגתם והטמעתם בגוף תלויה באופן ישיר בהימצאותם של מרכיבים אחרים והאינטראקציה הכימית ביניהם. (מסיבה זו- צריכת מרכיב תזונתי אחד בלבד (ויטמין, אומגה 3 ואחרים), בנפרד משאר חומרי המזון אינו יעיל ברוב המקרים).
גורם נוסף שתורם למצבי חולי בגוף- הוא מחסור באנזימים. אותו מורכב יותר לשווק ולמכור לעומת הגורם הקודם לו- המחסור התזונתי.
יש הרבה דברים במשותף לשני הגורמים הללו, אך מחשיבות האנזימים בוחרים להתעלם. אין בהם פוטנציאל שיווקי כמו הגורם הראשון, והמודעות אליהם כמעט ואינה קיימת. בלתי-אפשרי לייצר בתהליך כימי אנזימים חיוניים המכילים את אנרגיית החיים בשלמותה הקיימת במזון צמחי. (בדומה לייצור תוספי מזון כמו ויטמינים ומינרלים- גם תהליך הייצור שלהם אינו מסוגל לחקות את התהליך בצומח)
ללא האנזימים המתאימים, הגוף אינו מסוגל לספוג את המרכיבים שחיוניים לו, וגם כשצורכים אותם דרך המזון (או באמצעות תוספים שונים) הגוף אינו מסוגל להשתמש בהם לצרכיו.
המחסור המשותף שקיים בשני סוגי המחסורים שתיארתי (כמה מפתיע) - הוא המחסור בחיים !
בכל סוג של מזון חי (מזון שלם) יש הרכב ויחס הייחודי לו, בתכולת האנזימים ומרכיבי המזון השונים.
בתהליכי החימום והעיבוד- נהרסים כלל האנזימים במזון- ורוב מרכיבי התזונה החיוניים שבו !
מסיבה זו כל מזון שאין בו אנזימים- הוא מזון חסר חיים שאין בו חיוניות והביטוי לכך הוא בערכו התזונתי הנמוך באופן משמעותי בהשוואה למזון חי.
המצב שתיארתי הכולל: מחסור באנזימים ובמרכיבים תזונתיים, מהווה קרקע פורייה להתפתחות מחלות רבות, החל מהקלות ביותר ועד לסוגי סרטן שונים.
כמובן שיש השפעה רבה למצב המנטאלי של האדם, למידת הפעילות הגופנית, למידת זיהום האוויר ועוד למגוון רחב של מצבים. אך כמו אצל בעלי-חיים שאצלם רמת הסטרס היא רבה, והם אינם סובלים ממחלות באופן תדיר- כך גם בגוף-האדם ששומרים בו על איזון ומזינים אותו בחומרי מזון חיוניים ובשפע של אנזימים- אין בגורמים החיצוניים בלבד לגרום להתפתחות מצבי חולי.
מייסד הבית לבריאות והתכנסות הראשון מסוגו בישראל, מסגרת ארוכת טווח ללימוד והתנסות באורחות חיים מעודדי החלמה ובריאות. https://www.demayo.co.il
כתיבה והוראה של התכנית למדעי הרפואה, התזונה והסביבה למטפלים והחברה בישראל.
מרכז צוותים לתכנון, הכשרה, הדרכה ונטיעות של בוסתנים וגני-ירק אורגניים.
מנחה סדנאות בשטח לזיהוי, ליקוט ושימוש בצמחי-בר למאכל.
מחבר הספר 'צמחי-בר למאכל ולרפואה בישראל'.
כתיבה והוראה של התכנית למדעי הרפואה, התזונה והסביבה למטפלים והחברה בישראל.
מרכז צוותים לתכנון, הכשרה, הדרכה ונטיעות של בוסתנים וגני-ירק אורגניים.
מנחה סדנאות בשטח לזיהוי, ליקוט ושימוש בצמחי-בר למאכל.
מחבר הספר 'צמחי-בר למאכל ולרפואה בישראל'.